מבחנים ומיצ"בים- הטוב, הרע והמכוער

9.9.12

שתי הודעות דרמטיות פורסמו בסוף שבוע שעבר בynet:

הודעה הראשונה מדווחת בהתרגשות שבמשרד החינוך הוחלט לבטל את המבחנים בכיתה א' וצמצמו אותם בשאר הכיתות מתוך אמונה שכך התלמידים יפגינו יחס חיובי יותר ללימודים. עד כיתה ד'  הציונים יהיו מילוליים בלבד.

על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך בכיתות ב' יהיו כארבעה מבחנים בלבד ובשאר הכיתות ישנן הנחיות להפחתה משמעותית בכמות ולהקפדה על מרווחי זמן בין מבחן למבחן בין שבועיים לארבעה, תלוי בגיל הכיתה.
אין ספק שמבחינתם של תלמידים מתקשים זו הקלה גדולה. הם (והוריהם) פחות יצטרכו להתעמת באופן ישיר עם הקושי ויוכלו להתקדם בקצב הנכון להם מבלי לחוש פגיעה בדימוי העצמי שלהם כשהחבר לכיתה מקבל ציון גבוה מהם.
משאבי הלמידה השכליים והרגשיים של התלמידים המתקשים יוכלו להיות ממוקדים לעיקר הלמידה.
אבל, (ותמיד יש כזה, כי הרי אין מושלם) המבחן גם מהווה כלי מדידה להתבוננות ישירה על יכולות התלמיד ולאיתור תלמידים מתקשים.  צמצום השימוש בכלי מדידה זה יכול להוות קרקע נוחה להווצרות טשטוש וערפל לגבי זיהוי בעייה אצל ילד ומתן מענה נכון ופתרון בזמן.
עוד יותר יהיה קשה לזהות את מצבם של  התלמידים השקטים והממושמעים המצניעים את קשייהם.
לכן, לדעתי, על המורה להמשיך ולפתח "חיישנים" אחרים ואולי חשובים יותר ממבחנים, "חיישנים"  של הקשבה והתבוננות אמיתיים לכל ילד, להגביר את שיחות המשוב האישיות, המילוליות, החמות, שיש בהן הרבה יותר עוצמה לחיזוק הביטחון העצמי ולהתקדמות בלמידה, יותר ממדידה מספרית קרה.

 

הידיעה השנייה ,דרמטית אולי אף יותר, התיחסה לפסיקת בג"צ לנושא המיצב"ים. בג"צ הכריע לטובת השקיפות. מעתה יפורסמו ברבים תוצאות המיצ"ב  בכל בית ספר ובכל ישוב.

שקיפות היא אכן חשובה, חשובה בתקשורת, בעסקים, בזכויות אדם ועוד.
אך בחינוך, יש לבחון את הדברים מזוית שונה. איננו מקפידים על שקיפות בחשיפת ילדים לאלימות או לתכנים שאינם הולמים לגילם הרגשי.
איננו מספרים להם תמיד את כל האמת על עולם המבוגרים, מתוך תפיסה שיש להקנות להם ביטחון, תחושת יציבות וחינוך ערכי שהעולם טוב ויפה שניתן  לסמוך עליו.
כל מי שפגש מקרוב בי"ס בתקופת מיצ"בים- אותם מבחנים הנערכים לכיתותב,ה,ח במקצועות הליבה, פגש סיר לחץ בשיאו.
ההנהלה, המורות והתלמידים כולם בלחץ כדי להציג תוצאות גבוהות במיצ"בים, שהרי גם אם עד כה לא פורסמו ברבים, הם פורסמו בפיקוח ובמשרד החינוך.
הלחץ במידתיות יכול להיות טוב, הזדמנות לעשות "בדק בית" ולהשלים פינות ידע שאולי פוספסו.
אבל אין להעצימו!
(וכאן אין אבל  לדעתי…)
המיצ"ב אמור להוות קנה מידה לרמת החינוך בישראל, לקבלת החלטות בעיצוב תוכניות לימוד, לאיתור אזורים הדורשים חיזוק וטיפול נקודתי.
אך כדאי לשמור מידע זה פנימה ולעסוק ביישום שינויים הקשורים אליו.

 

בית הספר אמור להיות מקום חינוכי-ערכי.

חתירה להשגים היא אכן ערך.

אך לא רק.

ערך הלמידה חייב להיות ערך גבוה יותר.

למידה בקצב נכון המותאם לילדים, למידה של מורה הרגיש וקשוב לתלמידיו, מתבונן ואף לומד מהם.

למידה שיש בה הנאה, שמחה, סקרנות והתרגשות.

למידה כזו אינה מושגת בהעמקת הלחץ במבחנים ובמיצבים על התלמידים וצוות המורים, ביצירת תחרותיות חיצונית בין בתי הספר

ובמדידת יתר.

 

מה דעתכם?

אשמח לשמוע תגובותיכם בסקר ובעמוד למטה.

ובינתיים,

שיהיה לכם שבוע נפלא,

שבוע שוודאי תטרחו בו כמו דבורים לפני החג,

כדי שתטעמו דבש כל השנה.

שלכם,

שלומית

 

8 תגובות בנושא “מבחנים ומיצ"בים- הטוב, הרע והמכוער”

  1. ביטול מבחנים מומלץ מבחינתי, אך מחייב הוראה קשובה ורגישה, כפי שכתבת, וגם מעניינת ומעוררת סקרנות וחשק ללמוד והם שיצרו את המתח החיובי.

  2. שלום שלומית,
    אני בעד מבחני המיצ"ב, ושמשרד החינוך יעשה בהם שימוש מועיל ויוציא מהם את מירב המידע ומירב המסקנות (יש הרבה אפשרויות).
    עבור הילדים זו הזדמנות להתחבר לידע שלהם ולהפגין אותו. אילו היו מבינים את תרומתם לתהליך, שממנו הם אמורים להרוויח (האמנם?), היו מעורבים ומשקיעים יותר.
    לכן צריך להיות הסבר מקדים לגבי התועלת עבורם ולא רק "אל תדאגו, זה לא ציון לתעודה".
    ואז, כשהמסר יוצא מפיו של ה"גורם" הוא גם יופנם ויופעל/יפעל בהתאם, גם ע"י הגורם עצמו…
    כתבת:
    "למידה של מורה הרגיש וקשוב לתלמידיו, מתבונן ואף לומד מהם. "
    אהבתי את הפניה שלך במין זכר – אני בעד הרחבת ההצדקה לשם "חדר המורים", שבשנים האחרונות היה יותר "חדר המורות"…

    בברכת שנה טובה
    טלי

  3. שלום שלומית
    כתוצר של החינוך הקיבוצי בשנות החמישים והשישים, אותו חינוך שבצפון אירופה רואים כאות ומופת, אינני זוכרת מבחנים (ביסודי) וציונים. אני כן זוכרת למידה רחבית לפי נושאים, כזו שמעוררת ומחזקת סקרנות ועניין. אני גם זוכרת כבוד ואהבה למחנכים, עם נשיאה בעול אחריות לסובב אותנו כמו: נקיון, בעלי חיים וסביבה ירוקה, כבר מגיל צעיר. בכיתה שלי (20) כמעט כולם אקדמאים … אז אולי כדאי שנלמד מהנסיון הנרכש כאן אצלינו

  4. שלומית שלום,
    אילו מבחני המיצ"ב היו באים ומוגשים לילדים באופן נקי אולי אז לא היה לי קושי אתם. אולם כולנו חיים בביצה הזו ויודעים שהאנרגיות שמורים משקיעים בהכנה למיצ"ב, כמות העצים בברזיל שנכרתו בשל כמויות השכפול לשם "ההכנה למיצ"ב" … למרות שבמקביל אנחנו מחנכים לקיימות….והרי זה "קודש" , כמות הזמן שמורים משקיעים בללמד את הילדים תכנים ברמה של ידע על מנת להצליח במיצ"ב היא אדירה! ואלו לא החוליים היחידים של המיצ"ב .זה הסמפטומים שלו
    בעיני מה שנורא הוא לא המבחן עצמו אלא הפולחן שסביבו ובעקבותיו. כי הפולחן הזה הופך את המבחן- באשר הו- לעיקרי בהוראה. ההוראה בעידן הסטנדרטים אינה מאפשרת הוראה לקראת חשיבה, עצמאות, ביקורתיות, ערכיות . זו הוראה לקראת ידע. ידע זו לא המטרה העיקרית של החינוך. תפקידנו ללמד את הילדים לחשוב ולא ללמדם מה לחשוב.
    לסיכום, המבחנים בבית הספר היסודי בעיקר אינם מדד לשום דבר מלבד רמת כושר הזיכרון של הילדים. אם נשקיע בחינוך לחשיבה נוכל להתפנות להוראה.
    יש להבחין בין חינוך להוראה. מה שעושים כיום לרוב זו הוראה ולא חינוך.

    אין צורך במבחנים בבית הספר היסודי. למדו את הילדים לצרוך ידע בעצמם, למדו אותם מהם ערכים וכיצד לנהוג על פי מצפונם,
    פתחו אישיות בקרב התלמידים.
    הם לא כלי קיבול לידע.
    באהבה
    דורית

    1. כמה נכון!!
      המבחים מיותרים בעיקר כשהם באים במסות,3-4 תקופות מבחנים בשנה לכיתה ג' זה טירוף! יותר ערכים יותר חום ואהבה ללימודים פחות נוקשות מיותרת ותחושה של בית ספר למצוינים…ככה מפספסים את הבינוניים והחלשים שיש להם יכולת והמורה לא שמה לב כי היא עסוקה באלה שמייצרים ציונים גבוהים בקלות…לשאלת הסקר הייתי בוחנת את המורים… מעניין מה היו התוצאות….


      אלישבע:

      ביטול מבחנים מומלץ מבחינתי, אך מחייב הוראה קשובה ורגישה, כפי שכתבת, וגם מעניינת ומעוררת סקרנות וחשק ללמוד והם שיצרו את המתח החיובי.

  5. רונית שלום. כבוגרת חינוך קיבוצי אני חושבת שהדחוף מכל הוא הקטנת מס' הילדים בכיתה (25 – אידיאלי), ואז המורה יודעת בדיוק מה מצבו של כל ילד בכל תחום והמבחנים הופכים לכמעט מיותרים – אני בעד להכניסם בכתות ו'ומעלה ולא יותר מידי. על המורה לקחת על עצמו ולעסוק קודם כל בחינוך. חינוך לאזרחות טובה,לסובלנות, אהבת האדם והעולם. חינוך ליושר, איכפתיות והוגנות.

  6. אכן כן, נורא ואיום, השאיפה למצוינות איבדה לנו את המצויינים-שמואסים בלמידה. הבינוניים שמאבדים עניין וכמובן החלשים שלא מעזים כלל וכלל להתקרב. חברים!!! חינוך לערכים , הם המפתח לחינוך תלמידים סקרנים שוחרי ידע בעלי חשיבה עצמאית,אוהבי אדם ומדינה. העולם התבלבל מכל הלחץ והמבחנים גדל דור חצוף תזזיתי מתקשה לדחות סיפוקים ונגרר לאלכוהול ולעיתים אף יותר מכך…

  7. אין ספק שריבויי מבחנים מייצר מתח מיותר, עם זאת אי אפשר לקפוץ בבת אחת
    אם וכאשר מספר הילדים בכיתה יהי "הגיוני" יוכלו המורים לדעת מה מצב הלמידה מעבר למבחנים, ואלה יעשו כדי לאמן את הילדים מכתות הביניים לקראת ההמשך.
    כל עוד המצב המזעזע של 40 ילדים בכיתה ימשך, כל מי שיכול צריך להציל את ילדיו מלהשחק ב"מערכת החינוך" לפחות בתחילת הדרך..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *