יאנוש קורצ'אק – חינוך מתוך הקשבה

ערב יום השואה תשע"ג

יאנוש קורצ'אק: "על המחנך (הורה) להיות בעל הגיינה רוחנית…"

 

יום השואה והגבורה מתחבר אצלי כמו אצל כולנו עם סמלים ערכיים רבים.

אחד מהם הוא יאנוש קורצ'אק.

יאנוש קורצ'אק הוא איש- סמל נדיר ויקר לא רק בזכות גבורתו, התמסרותו לילדים יתומים בשואה, והישארותו איתם עד הסוף המר.

הוא סמל עוצמתי גם בזכות דרכו החינוכית, הייחודית שסללה דרך לשפע אסכולות בחינוך שנוצרו מתוך הדרך בה ניהל את בית היתומים שלו ומתוך מאמריו.

הוא דיבר על חינוך מתוך הקשבה, האמין בכוחה של המילה המחנכת כשזו נאמרת בסיטואציה המעוררת אמון, על כך שמילה יכולה להיות מלמדת או מעצבת רק אם הילד באמת מקשיב לה, כשנוצר אצלו עניין להקשיב לה.

כל פעם שאני מדפדפת באותו ספר בלוי שבידי "שיטתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק" מאת יוסף ארנון אני נפעמת מחדש.

אני נזכרת שוב ושוב בתובנות מאירות ומזוככות  שלעיתים בשגרת היומיום מתאבקות משהו.

אחת מאותן תובנות היא מה שיאנוש קורצ'אק קורא לה: הגיינה רוחנית.

לטענתו, על המחנך, ואני מוסיפה, ההורה, צריך לשמור על ההגיינה הרוחנית שלו יותר מכל. הוא טען ואני מצטטת: " בייאושו עלול המחנך להגיע אל קו המורד: מזלזל, אינו מאמין, חושד, בולש, אורב, מייסר, מאשים ועונש…אינו רואה את התאמצותו של הילד בבואו לכתוב בשקידה גיליון נייר או שעת חיים…".

המירוץ ההישגי שהולך וגובר מאז ימי יאנוש קורצ'אק גובה מחיר של הקשבה, סבלנות  וכבוד לטעות מצד ההורים והמחנכים. כשאלו ננגסו, נפגעה גם היכולת של הילדים להקשיב לנו ביתר תשומת לב.

 בבואנו אל ילדינו שומה עלינו ליטול ידיים רוחניות.

לעשות ככל יכולתנו לעצב הורות קשובה, מטפחת, מעודדת, מכוונת, מקבלת טעויות, סומכת ומאמינה בכל ליבה. הניקיון החינוכי הזה יעצב את נפש ילדינו ויאיר בכל רגע את דרכם  הרגשית והמנטלית.

ובינתיים,

נרכין הערב ראש

ונזכור את כל מה שחשוב באמת.

שלכם,

שלומית