רגע אחרי שקנינו את כל מה שצריך, ארגנו את התיקים
והודענו לילדים שהיום הולכים לישון מוקדם
אני מזמינה אתכם לעצור רגע.
שבו על הספה כמה דקות והתבוננו סביב.
שאלו את עצמכם מה אתם מאחלים לילדים שלכם בשנה הקרובה.
מה אתם מאחלים לעצמכם בשנה הקרובה?
הקדישו למחשבה הזאת כמה רגעים.
אני רוצה לשתף אתכם באיחול שלי לעצמי כלפי ילדיי ותלמידיי.
אני רוצה לתת להם לטעות.
כן, זה נשמע מוזר,
אנחנו בדרך כלל מאחלים בהצלחה ומקווים שאכן יצליחו
ושלא תהיינה טעויות.
על טעויות משלמים, אמרו לנו פעם, ואנו מנסים למנוע אותן מילדינו היקרים.
כשאנחנו נותנים להם לטעות, אנחנו גם אומרים בעצם שהם יכולים לעמוד בזה ולהתקדם.
אך אני יודעת שכדי שילדיי ותלמידיי יצליחו באמת הם צריכים גם לטעות.
ואני אתן להם את האפשרות לזה.
אני יודעת בביטחה
שהטעויות האלו- הן אלו שמפתחות את הבקרה הפנימית,
את אותו חוש שיוביל את הילד או הילדה יותר בביטחה אל ההצלחה.
תנו להם לטעות ולשכוח להכין את השיעורים בזמן
ואחר כך להכין אותם מאוחר בערב או בבוקר מתחת לשמיכה בלי שתראו.
שם מתחת לשמיכה צומחת לה האחריות.
תנו להם להתלבט כשהם כותבים תשובה לא נכונה בשיעורי הבית
והשאירו את הספק בליבם.
הספק הזה יוליד את החיפוש האמיתי לתשובה
ויצמיח את הסקרנות והרצון לשפר.
תנו להם לכתוב גדול מידי, או עקום או עם שגיאות
ושאלו אותם האם זה בסדר בעיניך?
זה מה שיצמיח אמת מידה, חוש טעם וסגנון אישי
ולגלות זאת בדרכם
כשאנחנו נותנים להם לטעות
אנחנו נותנים להם לגלות
מאפשרים להם ללמוד באמת
מאפשרים להם ליהנות יותר מהדרך ולהרגיש
שעשו זאת בעצמם.
כשאנחנו נותנים להם לטעות
אנחנו גם אומרים בעצם שהם יכולים לעמוד בזה
ולהתקדם.
זוכרים את הסרט במבי של וולט דיסני?
הקטע בו הוא למד ללכת על שלג.
הקטע הזה הוא בעיני תמצית הלמידה, הטעות, הגילוי
וההנאה בסופה.
מזמינה כל הורה או איש חינוך להיזכר, לצפות
ולזכור שכל למידה, כל התבגרות, כל התפתחות
היא בעצם תהליך.
3 דקות לתהליך בגרסת וולט דיסני- לא כדאי לפספס.
ואחרי הטעויות,
שתהיינה לכם ולילדים שנה הכי מוצלחת שאפשר.
ממני,
שלומית לויט
עץ החשיבה.
נ.ב
אה, ומותר גם לכם הגדולים לטעות פה ושם…
כך בטוח גם אתם תצליחו יותר.
באהבה.
אשמח לתגובותיכם כאן למטה.
מקסים שלומית! כל כך מדויק ונכון עבורי. התרגלנו לתקן ולהעיר 'על אוטומט'. תודה על הטור. אני לומדת ומקבלת ממך המון השראה. תודה!